Vayedaber

יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה. עַד כָּאן לְצִיבּוּר. מִכָּן וָאֵילָךְ לְיָחִיד. וּכְתִיב בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽבְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ הָרִֽאֹשׂנִ֜ים וגו'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כיני מתניתא וכו'. כלומר דמפרש דמאי שריפה דקאמר דהוי ע''ז זהו עישון ושריפה ששורפין עליו כל כליו שלא ישתמש בהן אחר ומקטירין קטורת לע''ז והיינו עישון ושריפה:

וכתיב בשלום וגו'. אלמא דהיו נוהגין כן בשריפה ואמאי קתני דיש בה ע''ז:

יוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁל מְלָכִים. 3b וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֤וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת פַּרְעֹ֔ה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יום גינוסיא של מלכים. הוא יום הלידה כדכתיב ויהי ביום השלישי וגו' ומאי הדר דקתני יום הלידה וכו' עד כאן לציבור יום גונוסיא הוא שעושים ביום הלידה של מלך יום איד לכל המון העם ויום הליד' דהדר תני הוא שעושין אותו יום איד ליחיד כל א' בביתו ביום הלידה שלו וכיום תגלחת זקנו דלקמיה הוי:

הלכה: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ כול'. מַה. אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. אוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּכָל שָׁנָה. וְהָתַנֵּי. תִּגְלַחְתּוֹ וְתִגְלַחַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. וְהָתַנֵּי. מִשְׁתֵּהוּ וּמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת שֶׁנָּֽשְׂאוּ נָשִׁים. וְהָתַנֵּי. לֵידָתוֹ וְלֵידַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. אִית לָךְ מֵימַר. שֶׁנּוֹלְדוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. תִּיפְתָּר בְּהַהוּא דְּלָא אַסְפִּיק מֵיעֲבַד בְּיוֹמֵיהּ עַד דְּאִיתְיְלִיד בַּר וַעֲבַד כְּחָדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תיפתר. הא נמי ל''ק דנוכל לומר דיום איד שקבעו הי' ביום אחד וכגון שלא הספיק לעשותו יום איד לו עד שנולד לו הבן ועשה יום איד בשביל עצמו ובשביל בנו כאחד והלכך הוא דקתני לידתו ולידת בנו שבשביל האיד הכפול לו קבעו. ולא איפשיטא:

והתני לידתו ולידת בנו. וכי אית לך למימר שנולדו שניהן כאחת והשתא בהני ברייתות נמי לאו שגלחו או שנשאו נשים ביום א' מיירי וא''כ ש''מ דאינו אסור אלא אותו היום בלבד מדלא קתני יום בכל אחד ואחד:

תיפתר שגלחו שניהן כאחת שנשאו נשים. כלומר כמו דמפרשינן בברייתא קמייתא שגלחו שניהן ביום אחד ה''נ שנשאו נשים הוא ובנו ביום אחד וקבעו להם יום איד ליום זה מחמת שהיתה להם שמחה כפולה ולעולם בכל שנה ושנה אסור:

והתני משתהו וכו'. וש''מ באותו יום דוקא וכדלעיל:

תיפתר שגילחו שניהן כאחת. ביום אחד ומש''ה נמי לא קתני יום בכל חד וחד ולעולם איכא למימר בכל שנה ושנה אסור בו ביום:

והתני תגלחתו ותגלחת בנו. והאי ברייתא ליכא לפרש דבכל שנה ושנה ביום תגלחתו קאמר דא''כ הוה ליה למיתני יום תגלחת ויום תגלחת בנו דהוה משמע ביום תגלחת שלו שהוא עושה בכל שנה וכן ביום תגלחת בנו ועוד דאם בכל שנה עושה לו יום איד ביום שגילח מסתמא היה מגלח גם תגלחת בנו באותו יום איד הקבוע לו וא''כ תגלחת בנו היינו תגלחתו אלא ש''מ דלא הוי יום איד כ''א ביום שגילח בלבד:

גמ' מה. כלומר דבעי הש''ס אותו היום דקתני מהו אם אותו היום שגילח בלבד הוא דאסור או אותו היום בכל שנה ושנה אסור לישא וליתן עם אותו האיש:

משנה: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא בוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואותו האיש. לאפוקי עם משעבדיו מותר:

ובלוריתו. שמניח בלורי' מלאחריו כל השנה ואינה מגלחה אלא משנה לשנה ויום שמגלחה עושה יום איד:

מתני' יום תגלחת זקנו. שאינו זמן קבוע לרבים אלא כל אחד כשמגלח עושה יום איד:

יום שעלה בו מן הים. ומקריב זבחים לע''ז על שניצל בכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו דלא חשיבי כולו האי:

משנה: עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה חוּצָה לָהּ מוּתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה תּוֹכָהּ מוּתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם אָסוּר. וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר מוּתָּר. עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהָיוּ בָהּ חֲנוּיוֹת מְעוּטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים הַמְעוּטָּרוֹת אֲסוּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת מוּתָּרוֹת׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' עיר שיש בה ע''ז. ויש שם יום איד לבני העיר היום לע''ז שבעיר:

חוצה לה מותר. ואפי' סמוך לעיר מאד מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר שאינם נמשכים אחר אותה ע''ז שכך מנהגם יום איד של אלו אינו כיום איד של אלו:

מהו לילך לשם. לאותה העיר ביום ע''ז שלהם ולדבר עם אחד מבני העיר:

בזמן שהדרך מיוחדת. שהדרך הכבוש מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך לשם מפני שנראה כהולך שם לעבוד ע''ז ואם היה דרך מסלול הולך גם לעיר אחרת מותר שהרואה אומר למקום אחר הוא הולך:

והיו בה חניות מעוטרות. סימן הוא להם שאותם חניות של ע''ז הן ליטול הכומרים מכס מהם:

המעוטרות אסורות דמהניא לע''ז:

ושאינן מעוטרות מותרות. דלא שקלי מינייהו מכס לע''ז:

תַּנֵּי. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל. אִם נוֹתְנִין הַגּוֹיִם לַגַּבָּאִין גּוֹבִין מֵהֶן וּמִיִּשְׂרָאֵל. וּמְפַרְנְסִין עֲנִיֵּי גוֹיִם וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל. וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם וְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. נוֹחֲמִים אֲבֵילֵי גוֹיִם וַאֲבֵלֵי יִשְׂרָאֵל. וְקוֹבְרִין מֵיתֵי גוֹיִם וּמֵיתֵי יִשְׂרָאֵל. וּמַכְנִיסִין כֵּלֵי גוֹיִם וְכֵלֵי יִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. גִּרְדָּאֵי שְׁאָלוֹן לְרִבִּי אִמִּי. יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם מָהוּ. וּסְבַר מִישְׁרֵי לוֹן מִן הָדָא. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם אָסוּר. אָמַר רִבִּי אִמִּי. אִילוּלֵא רִבִּי בָּא הָיָה לָנוּ לְהַתִּיר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁרִחֲקָנוּ מֵהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גירדאי. אנשי המקום שנקרא כך:

יום משתה של נכרים מהו. לבקרן:

והתני ר' חייא יום משתה של נכרים אסור. לבקרו דשמא מתוך כך יבא לישא וליתן עמו:

אילו לא ר' בא. שהזכיר לנו ברייתא דר''ח כבר היינו באין חלילה להתיר ע''ז שלהן דחכמים אסרו משום דאזיל האי ומודי לע''ז דילי':

וברוך המקום שריחקנו מהם. ועלינו לעשות סיג וגדר להרחיק עצמינו מהם:

ומכניסין כלי נכרים. שרואה שהולכין לאיבוד:

אם נותנים הנכרים לגבאין וכו'. ובתוספתא גריס הפרנסים גובין מישראל ומנכרים ומפרנסין וכו' וכן הוא בדמאי:

תני. בתוספתא פ''ג דגיטין וגרסינן להא בגיטין פ' הנזקין הל' ט':

תַּנֵּי. לֹא יִשְׁלַח לוֹ חָבִיּוֹת מְכוּרוֹת לַחֶנְווָנִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּטוֹעֲנוֹ טַעֲנַת חִנָּם. לֹא יְסָרֵב אָדָם בַּחֲבֵירוֹ לְאָרְחוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. לֹא יַרְבֶּה לוֹ בְתִקְרוֹבֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ. מָהוּ בְּתִקְרוֹבֶת. רְחִיץ בְּזָווִי אוֹחֲרֵי. וּבִירוּשָׁלִַם הָיָה הוֹפֵךְ 4a עִיכְלֵיהּ דִּימִינָא לִשְׂמָאלָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עיכלי'. כמו עיקליה מלשון עקל בית הבד כלומר היה הופך צדו הימין לשל שמאל לסי'. ובדמאי גריס הוה מפיך פילכיה דשמאל לימינא ומלשון פליוס בפ''ח דנידה מטפחת שהיא מכסה עצמה:

ובירושלם. היה מנהג יפה שכשזימנו אורחים לסעודה והיה שם מפה פרוסה לסימן לידע שכל זמן שהוא פרוסה כהוגן היו אורחים נכנסין וכשהיו מהפכין דימין לשמאל היו יודעין שכבר נתמלאו המקומות ולא היו נכנסין וכדי שלא יתביישו המתאחרים לבוא ואין להם מקום לישב לפי כבודם:

רחיץ בזווי אוחרי. כלומר דאפי' דבר כזה אסור כגון שיש לו הרבה אורחים שזימן אותם לסעודה וכבר אין מקום פנוי לזה לישב ומסרב בו ואומר רחוץ ידך ושב בזוית אחרת שאני עשה לך מקום פנוי בשביל כבודך וזהו גניבת דעת והוא אינו מבקש לזה ובפ''ד דדמאי איתא נמי להא וגריס מהו בתקרובת ידע דהוא רחוץ והוא מטרח עלוי והיינו דקאמר הכא רחיץ בזווי אוחרי אע''פ שידע דרחיץ:

מהו בתקרובת. מאי לשון תקרובת דקתני ולא קאמר מתנות:

בשעה שאינו רוצה. לפי התוספתא עליו קאי ויש לפרשו גם על האורח:

מכורות לחנווני. וזה עושה כשולח לו ופותח בשבילו ולכבודו אינו חושש אם תתקלקל החבית יין מחמת שפותח אותה וטענת חנם הוא טוענו כלומר שגונב דעתו מפני שמכרה לחנווני ולא יהא מפסיד כלום בשביל שפותחה:

תני. בתוספתא פ''ז דב''ק והכי תנינן שם שבעה גנבים הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לארחו ואין בלבו לקרותו והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל והמפתח לו חבית שמכורות לחנווני ע''כ מה דשייך להא דקאמר הכא ואגב דאמרי בענין משתה מייתי לה וכן הך ברייתא דלקמן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source